עיריית תל אביב מעסיקה מספר יועצי תנועה בחוזה מסגרת, המאפשר לאנשי אגף התנועה להטיל על יועציהם מטלות תכנון הנדרשות מזמן לזמן. תעריפי העירייה נמוכים (79% מהתעריף השעתי של החשכ"ל), אולם המסגרת הקבועה וזרם ההזמנות המובטח מאזנים את התעריף (כך ניתן להניח, אחרת לא היו יועצי תנועה המסכימים לעבוד בתעריפים אלה). לפני מספר חודשים קיבלו כל יועצי התנועה של העירייה הנחיה להסכים לקיצוץ של 5% נוספים מהתעריף השעתי, הנמוך מלכתחילה. הרב המכריע של יועצי התנועה קיבל את הגזירה בהכנעה.
מה ניתן ללמד ממקרה זה?
·אי אפשר לבוא בטענות אל היועצים שבחרו לעבוד במחירי הפסד. זו זכותם לכרות את הענף עליו הם יושבים. הדמוקרטיה איננה צריכה להגן על טיפשים מפני עצמם. אולם צריך להבין, שחברים יקרים אלה אבדו את הזכות להתלונן על התעריפים הנמוכים ברשויות. הם הרוויחו ביושר את הזכות לקבל שכר בלתי הוגן על עבודתם.
·ברור שהעירייה איננה מעוניינת באיכות התכנון אלא במחיר זול, ואין שם הבנה שהעלויות הכרוכות בתכנון חפוז (שהוא המוצר שהם הזמינו ויקבלו) עולות לעירייה עשרת מונים מאשר התוספת לשכר תכנון הוגן.
·מי שעובד בשכר נמוך חייב לעבוד על פרוייקטים רבים במקביל, ולהעסיק עובדים ברמות שכר ונסיון נמוכים על מנת לשרוד כלכלית. שמתם לב שיש לתופעה זו השפעה על עמידה בלוחות זמנים של המתכננים??? וכמה תשומת לב מקבל הפרוייקט "שלכם"???
